חג האסיף
30 בספטמבר 2012
אל תתבלבלו, טיפטופי הגשם הנעימים שירדו עלינו ביומיים האחרונים עדיין אינם ה"יורה".
היורה מוגדר כ-"הגשם המשמעותי הראשון" ולכן, מילות השירה "בחשון ירד יורה" עדיין לא טעו...
הטיפטופים שהרגשנו גם לא תרמו להשקיית השדה אבל בהחלט סימלו את מעבר העונות.
ובאופן סימלי, ממש בימים אלו הגיע לבקר אותנו זבוב הדלועים שעוקץ כל קישוא חדש שצץ לו ועל כן הוחלט לחסל את ערוגות הקישואים האחרונות ואת ערוגות המלונים והאבטיחים. נתגעגע מאוד ונפגוש אותם שוב באביב ובקיץ.
חג אסיף שמח לכולנו (אנחנו חוגגים אותו בכל יום רביעי... :) )
מישהו מזהה את היצור שפגשתי הבוקר בין הבטטות?
צוות השדה :)
גמר חתימה טובה
24 בספטמבר 2012
ברוך הבא לסתיו שהגיע אתמול באופן רשמי (דיברנו על כך בעלון המצורף).
בנוסף, קיבל את פנינו גם שעון החורף שגרם לכולם לקום מוקדם...
מבחינתנו עונות המעבר הן זמן מצויין לסיכומים והסקת מסקנות על העונה שחלפה לה ובקרוב נשתף גם אתכם בתהליך הסקת המסקנות על מנת שנוכל להיערך טוב יותר לעונת הקיץ הבא ולמגוון הגידולים שעוד נתגעגע אליהם.
בינתיים בשדה, הבטחתי לכם מזמן תמונה של חלקת הבטטה שכוסתה בשמיכה ירוקה גדולה שמסתירה מתחתיה (וגם מתחת לאדמה) את שורשיה הכתומים, הלא הן הבטטות:
קרוב מאוד לבטטות נמצאות ערוגות הבמיה שכבר עברו אותי בגובה וזה אומר שהן כבר מתקרבות לגובה של 2 מטר:
ובמהלך הסיור בשדה, הגיעה אורחת לבקר:
ועד לפגישתנו הבאה, שיהיה לכל הצמים צום קל ולכולנו גמר חתימה טובה.
סליחה לכל מי שפגענו בו ושנה טובה וירוקה!!
סדר ליל ראש השנה
17 בספטמבר 2012
רובנו מכירים את מנהגי וסימני ליל הסדר ואילו בראש השנה אנו מכירים את התפוח בדבש, הרימון, ראש הדג ופחות את סימני ראש השנה מהמקורות.
המנהג המקורי שהוזכר בתלמוד כלל את אכילת המינים קרכס"ת:
קרא – דלעת
רוביא – לוביה
כרתי – כרישה
סלקא – תרד (יש הנוהגים לברך על הסלק או על עלי הסלק (המנגולד), שלושתם ממשפחת הסלקיים ומכאן הבעיה בזיהוי המדוייק)
תמרי – תמר
לאחר מכן (בתקופת הגאונים) הצטרפו הדבש, השמן וראש כבש ומאוחר יותר (בתקופת הראשונים) הצטרפו גם הרימון, התפוח, הגזר והדגים (רק מאוחר יותר התחברו התפוח והדבש).
פירוש הסימנים והברכות עליהם היה:
קרא – יקרע גזר דיננו
רוביא – ירבו זכויותינו
כרתי – יכרתו שונאינו
סלקא – יסתלקו חטאינו
תמרי – יתמו עוונותינו או יתמו אויבינו
ונוסיף גם את הגזר – שיגזרו אויבינו ושונאינו
אז לקראת השנה החדשה אנחנו רוצים לאחל לכם שנה שלמה של אושר ושמחה, בריאות ואהבה, גאולה, חסד ורחמים, הצלחה, שפע ופרנסה וכל הדברים הטובים שרק אפשר לבקש.
שנה של גשם ויבולי ברכה.
תמשיכו לחלום ולפנטז...
___________________________________________________________________
ובשדה , הגידולים מתמודדים ומתרגלים לעונת המעבר ואנחנו עוזרים להם.
הגידולים המזוהים עם החורף (צנוניות, חסות, ברוקולי, גזר...) מתכסים ברשת צל שחורה להגנה מפני קרינת השמש הישירה והגידולים המזוהים עם הקיץ (מלפפונים, תירסים...) מתכסים בבד אגריל לבן הדואג לחמם אותם בלילות הקרים ועוזר להם להתמודד עם הלילות הקרירים מאוד.
אתם יכולים לראות בתמונה ערוגות חשופות, ערוגות מכוסות ברשת צל וערוגה אחת מכוסה בד אגריל:
שיהיה לכולנו שבוע נעים,
צוות השדה :)
ריג'לה - פצצת אומגה 3
8 בספטמבר 2012
רגלת הגינה בעברית, פרפחינא בכורדית, purslane באנגלית, verdolaga בספרדית, Portulaca oleracea בשמה הלטיני והמקצועי, או בקיצור, כמו שאני מכיר אותה – ריג'לה.
הריג'לה הינו צמח בשרני ממשפחת הרגלתיים, גבעוליו ארוכים ומשתרעים על פני הקרקע, ענפיו אדמדמים ושבירים, עליו בצורת ביצה ופרחיו קטנים וצהובים.
הרבה מכירים אותו כ"עוד עשב שצריך להוציא לעיתים בגינה", אבל לא כולם יודעים על תכונותיו המופלאות.
ברפואה העממית הוא מקובל מאוד כצמח מרפא למחלות בדרכי השתן, מחלות בדרכי הנשימה ומחלות עור.
הריג'לה עשירה בחומצות אומגה 3 (שלהם השפעות חיוביות רבות וביניהן שיפור הקשב והריכוז אצל ילדים והתפתחות המוח אצל ילדים בגילאי 3-4) וביצים שתמצאו בחנויות ועליהן התווית "עשירות באומגה 3" אלו ביצים שנאספו מתרנגולות אשר תפריט המזון שלהם כולל ריג'לה.
מה עושים עם הריג'לה? מוסיפים טרי לסלטים, מוסיפים לחביתת ירק, לפשטידות, לתבשילים...
מתכונים בהמשך
שימו לב!! הצמח אסור לשימושן של נשים בהריון ולסובלים מבעיות במערכת העיכול, הוא אינו מומלץ לסובלים מאבנים בכליות ועלול להקטין את החשק המיני אצל גברים...
___________________________________________________________________
ובשדה , זריעות ירקות הסתיו-חורף ממשיכות ומשמחות אותנו בנביטתן.
נבטי הסלקים כבר מציצים מהאדמה, את האפונה שנביטתה באדמה לא צלחה בשל החום החלטנו להנביט במגשי הנבטה, שם היא נבטה יפה וכשתגדל תעבור לשתילה באדמה.
חרדלים למינהם נזרעו, מנגולד וקייל (עוד ידובר...) נזרעו גם הם ועוד ועוד ועוד...
וכך לאט לאט, לאחר הקיץ החם, תופס השדה את צבעו הטבעי ביותר – ירוק טרי טרי, תבואו לראות...
שיהיה לכולנו שבוע נעים,
דותן וצוות השדה :)
זבל ירוק? נשמע טוב
2 בספטמבר 2012
אנחנו, בני האדם, וכמונו בעלי החיים, זקוקים ותלויים בחנקן לצורך יצירת תאים בגוף וגדילה. את החנקן אנחנו מקבלים מהמזון שאנו אוכלים.
החנקן הוא גם יסוד חיוני מאוד לצמחים ומשפיע מאוד על תנובת השדה. שדות עניים בחנקן יניבו ירקות ופירות קטנים ויבול דל מאוד.
למרות הימצאותו של החנקן באוויר (כ-80% מהגזים באטמוספירה) הצמחים אינם יודעים לקלוט אותו מהאוויר והכמות הזמינה בקרקע מוגבלת מאוד.
מה עושים?
בחקלאות הקונבנציונלית, משתמשים בדשנים חנקניים שמיוצרים מאמוניה שהבעיתיות הגדולה שלהם הם זיהום האדמות ומקורות מים טבעיים (כשתי בארות מים נסגרות בשנה באזור השרון בשל זיהום דשנים חנקניים!!)
ובחקלאות האורגנית, משתמשים הן ביישום קומפוסט אשר מעשיר את הקרקע בכמויות חנקן לא גבוהות והן בגידול זבל ירוק.
על מנת להעשיר את האדמה בחנקן על ידי שימוש בזבל ירוק אנחנו מגדלים בשדה צמחים ממשפחת הקטניות, חלקם כחלק מהירקות שייכנסו לסל שלכם (שעועית, אפונה...) וחלקם כגידול לצורך זבל ירוק בלבד (אספסת, תלתן...). צמחים אלו יודעים "לקשור" חנקן, לקלוט אותו מהאוויר ולהכניסו לקרקע. לאחר שצמחים אלו גדלו מספיק או סיימו את מחזורי הקטיף שלהם, הם מוצנעים באדמה על ידי תיחוח (http://www.youtube.com/watch?v=WCyhw05uflM) ומשאירים לנו באדמה את כמויות החנקן שהם "קשרו".
אנחנו משתדלים לזרוע תלתן בכל ערוגה שסיימה את מחזור הגידול שלה ושאינה מתוכננת לשתילה או זריעה קרובה על מנת לדאוג שיהיו לכם ירקות חורף טעימים, בריאים אבל גם יפים...:)
___________________________________________________________________
ובשדה , כפי שהבטחתי, נזרעה ערוגת הסלק הראשונה.
ערוגות השמיר והגזר החלו לנבוט וגם ערוגת זריעות הניסיון של הצנוניות החלו לנבוט ומתוך כל הזנים באמת גילינו זן אחד שעדיין חם לו מידי ולא מתאים לעונה זו. לומדים...
שיהיה לכולנו שבוע נעים,
דותן וצוות השדה :)