יודע חקלאי פיקח שאת הזן יש לשבח...

24 ביוני 2012

 

אמרו לי מספר (מועט...) של חברים: "האבטיח מעולה!! אבל עם גרעינים"
ואז נזכרתי בחקלאי זקן שראו אותו מסתובב בשדה ועושה תנועות של פיזור זרעים. כשהתקרבו אליו ראו שלא היה לו דבר בידיו.
שאלו אותו מה הוא עושה, והוא ענה שהוא זורע אבטיח בלי גרענים...

אחד מהנסיונות והמטרות שלי ושל החקלאים האורגניים הקטנים הוא להחזיר ולהיזכר בטעמים האמיתיים של הירקות והפירות.
אחת המחמאות שקיבלתי הייתה משאריף מבאקה אל גרבייה (טרקטוריסט בקיבוץ) שנתתי לו קישואים הביתה. לאחר כמה ימים הוא בא אליי ואמר לי שאשתו בישלה את הקישואים והוא נזכר בטעם שהיה לקישואים כשהוא היה ילד...
והאבטיח? לא סתם יש לו לאבטיח גרעינים, זו דרכו להפיץ את זרעו ולהמשיך לקיים את הזן. לכל צמח יש את הדרך הייחודית שלו להפיץ את זרעיו, והאבטיח, כל כך מתוק וקורץ לחיות שונות (ביניהן בני האדם) שאוכלות אותו ואת זרעיו, הגרעינים יוצאים מקצה מערכת העיכול למקום אחר אליו הגיעה החיה וחוזרים לאדמה וכך חוזר חלילה.
במשפט אחד שאמרה לי אייל ביתי הבכורה ממרומי 5 שנותיה היא סיכמה את תורת השבחת הזנים, היא אמרה לי: "אבא, האבטיח מתוק בטירוף, צריך לשמור את הגרעינים ולזרוע בשנה הבאה"
וזו בדיוק השיטה להשביח זני פירות וירקות – לבחור את התכונה אותה אנחנו רוצים לשמור (טעם, צבע, גודל...) ולשמור את הזרעים של אותו צמח בו התכונה בולטת ביותר.
עם השנים התחלנו להתפנק ולשחק עם הגנים של הירקות והפירות או להשביח תכונות שמטרתן היא רק להגדיל תשואות למגדלים ולמשווקים וכך יצרנו, לדוגמא, אבטיחים גדולים מאוד וכבדים מאוד, ללא גרעינים אבל גם הרבה פעמים ללא טעם וקימחיים מאוד.
אז האבטיחים שלנו לא מאוד גדולים ועם גרעינים אבל מאוד מאוד מתוקים ומזכירים את טעם האבטיח שאנחנו אכלנו בתור ילדים (חכו שתטעמו את המלונים...)

האבטיח מכיל אחוז גבוה של מים ולמרות כל ההפחדות, הוא מכיל רק 30 קלוריות ל-100 גר'.
יש בו הרבה ויטמין A שעוזר לפיתוח מערכת הראייה, לצמיחה ותחזוקת תאי הגוף (בעיקר אצל ילדים) ולתקינות הכליות.
ככל שהאבטיח יותר אדום כך הוא מכיל יותר ליקופן שמהווה אנטי-אוקסידנט המפחית את הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים.
ו...חשוב לדעת!! האבטיח מכיל ציטרולין שעשוי לעורר חשק מיני...
___________________________________________________________________

ובינתיים בשדה,
גם האבטיחים הקטנים ששתלנו (אבטחים אישיים מזן Little Baby) החלו להבשיל.

המלונים, גם הם החלו להבשיל וממלאים את הערוגות בריחות משכרים של קיץ.
החצילים כבר מוכנים לקטיף ראשון, סיבוב נוסף של פלפים אדומים כבר יוצא לדרך והשעועיות מרהיבות ביופיין (סגולות, ירוקות וצהובות).


שיהיה לכולנו שבוע חם קצת פחות ובעיקר לח קצת פחות,

דותן וצוות השדה :)

למה מה? תפוח אדמה!

17 ביוני 2012

לקראת היום הגדול השבוע בו נהפוך לראשונה את האדמה באחת מערוגות תפוחי האדמה מזן דזירה (Desiree) החלטתי להקדיש את העלון למשפחה ברוכת הילדים – משפחת תפוחי האדמה.

בעולם משווקים כאלפיים סוגים של תפוחי אדמה (ובשמם המקצועי סולנום הפקעות, Solanum Tuberosum).
אמנם מפתיע, אבל כבר משמם אפשר להבין שהם שהם שייכים למשפחת הסולניים, עליה נמנים גם העגבנייה, הפלפל והחציל.
בניגוד לחבריו למשפחה, בתפוח האדמה אנחנו אוכלים את פקעת הצמח ולא את פירותיו. כן, זה אומר שהשבוע אנחנו לא צריכים לקטוף כי אם לחפור ולהתבצבץ...
תפוח האדמה עשיר בסיבים, פחמימות, ויטמין C, אשלגן ומינרלים נוספים (ביניהם, ברזל) ומרבית חומרי התזונה מצויים בקליפתו, כך שעדיף לאכול אותו עם הקליפה.
ברפואה העממית משתמשים בתפוח האדמה לשני שימושים שונים:
- כוויות – מרסקים תפוח אדמה ומורחים את הרסק על העור
- כאבים – משפשפים את המקום הכואב במי בישול תפוחי האדמה

בארץ מחולקת המשפחה לזנים חורפיים שפקעותיהם ננעצות באדמה לפני החורף (ספטמבר-אוקטובר) וזנים אביביים שנזרעים בסוף החורף (פברואר-מרץ).
הזן שלנו, דזירה desiree, הוא זן אביבי וזרענו אותו בסוף חודש מרץ בגדודיות (ערוגות מוגבהות).
זהו זן הולנדי שקליפתו אדומה ויש לו אחוז גבוה של חומר יבש מה שהופך אותו למושלם בטיגון (אבל יהיה מעולה גם בכל צורה אחרת).

לאחר הזריעה, מתחיל להתפתח נוף הצמח וגבעוליו מתחילים למלא את הגדודית.

ובזן הזה, שלא כמו כל הזנים, גם נהננו מפריחה ורודה יפיפיה.

כ-10 ימים לפני איסוף תפוחי האדמה הסרנו את גבעולי הצמח ועצרנו את ההשקייה. בצורה זו מעבים קצת את הקליפה ועוזרים לתפוח האדמה להישמר טוב יותר.
ונקווה שגם השנה הייבול ייראה כל כך יפה...

 

את תפוחי האדמה שומרים במקום חשוך וקריר ואם מתפתחים עליהם כתמים ירוקים, יש להסירם לפני הבישול כיוון שעלולים להיות רעילים.
___________________________________________________________________

ובשדה, התירסים הראשונים הבשילו וכבר טעמנו מביכוריהם והשבוע גם אתם תטעמו מהם.
בשונה מהתירסים אליהם כולנו רגילים, התירסים אצלנו בשדה לבנים ולא צהובים. אני מקווה שזה לא יבלבל את הילדים ובטוח שבשנייה שהם יטעמו אותם (מבושלים או חיים, כן כן...) הם ישכחו משוקולד.
התירסים האלו אינם מהזן המתוק ביותר אבל מתוקים מאוד מאוד.
השעועית כבר מתחילה לפתח את התרמילים וכולי תקווה שבשבוע הבא אוכל לצבוע לכם את הסל בתרמיליה הסגולים, צהובים וירוקים...


שיהיה לכולנו שבוע טעים וחמים,

דותן וצוות השדה :)

אתם יכולים לקרוא לי דוקטור

10 ביוני 2012

בכל בוקר, בין השעות 05:30 ל-07:30 אני מוצא לעצמי לפחות חצי שעה ל"ביקור בריאים" ו"איתור חולים".
אני מסתובב בשדה בין כל הערוגות ומנסה לזהות צמחים שקשה שלהם, שתקף אותם טפיל כלשהו או מזיק כזה או אחר, צמחים שוירוס נגע בהם ובקיצור, צמחים שלא מרגישים כל כך טוב.

חשבתי על זה קצת בימים האחרונים ואם אני מנסה לעשות השוואה  בין הרפואה לחקלאות, הרי שניתן בקלות להשוות בין הרופא הקונבנציונלי לחקלאי הקונבנציונלי. הרופא שבלי לחשוב פעמיים נותן אנטיביוטיקה "לכל מקרה שיהיה..." דומה מאוד לחקלאי שכדי לא להסתכן בשום מזיק, מחלה או טפיל מרסס "בתותחים הכבדים" ומשמיד כל מזיק שקיים אבל גם כל כך הרבה דברים טובים בדרך וביניהם האויבים הטבעיים של המזיקים.
ואילו מולו נמצאת הרפואה האלטרנטיבית (או המשלימה) שאינה באה להחליף את הקונבנציונלית אלא להוסיף ולהשלים טיפולים שבבסיסם תרופות שנוצרו ממיצוי של צמחים או שמנים שונים וטיפולים שונים (סופרולוגיה, הומאופתיה, ועוד...).
כשאני מנסה לחשוב לאיזה מגזר אני שייך, אני מגלה שאני לא שייך לפה וגם לא לפה, אני יותר דומה לרופא אליל 
אני בוודאי לא משתמש בריסוסים מהעולם הקונבנציונלי (לא על הצמחים ולא על עשבים באזור) אבל גם לא משתמש כיום בריסוסים אשר מותרים בחקלאות האורגנית.
במקום ריסוסים אלו אני רוקח ריסוסים ביתיים ופועל בשיטות שונות, לדוגמא:
לטיפול ב"כשות השדה" שהינה צמח טפיל חסר עלים וחסר שורשים הנכרך סביב ענפי ירקות או עשבים ומוצץ ממנו את החומרים האורגניים הדרושים לגדילתו (ואיננה קשורה כלל לכשותית הדרושה להכנת בירה), מה שנדרש ממני (במקום לרסס, כמובן) הוא לאסוף, בדחילו ורחימו, את כל ענפיה הכרוכים על עלי וענפי הירקות בלי שאפילו חתיכת ענף תיפול לאדמה, להכניס לשקית ניילון, לקשור היטב ולהשליך אחר כבוד לפח.

 

לטיפול בקימחון שהינו פטרייה שיושבת על עלי הדלועים (דלעות, קישואים, דלוריות...) ויכולה בקלות לחסל את כל הגידולים רקחתי שני סוגי ריסוסים וניסיתי אותם בשתי ערוגות שונות – שניהם הוכיחו את יעילותם:
בריסוס הראשון מהלתי סודה לשתייה במים והתזתי על עלי הדלועים ובריסוס השני (שממש מזכיר את אבותינו האינדיאנים...) מהלתי אפר מדורה וחלב חמוץ במים וגם אותו ריססתי על עלי הדלועים.
לטיפול בכנימות שמתיישבות על עלי גידולים מסויימים ומוצצות מהם חומרים הדרושים לעלה כדי לגדול ולחיות בעיקרון, לא צריך לעשות דבר. בשדה בו מצליח להתקיים איזון טבעי יודעות "מושיות השבע" (פרות משה רבנו) לטפל בבעייה. אצלנו, השדה עמוס במושיות השבע ואני כל כך שמח לראות אותן בסיור בשדה או בעת קטיף. הן בין העובדים החרוצים ביותר בשדה ומושית אחת אוכלת כ-30 כנימות ביום!! אם במקרה קיבלתם "פרת משה רבנו" בסל השבועי, התייחסו אליה בכבוד, תודו לה ותחזירו אותה אלינו (סתם...).
בערוגת אבטיחים אחת אשר סבלה קשות מכנימות העלה עזרנו למושיות להחליש את האוכלוסיה על ידי התזת סבון אקולוגי מהול במים על עלי האבטיח ומשם המושיות המשיכו את עבודת הקודש שלהן ולא הפרענו להן יותר.
מה היינו עושים בלעדיהן...
___________________________________________________________________

ובינתיים בשדה, דלעות הפאי שהפסקנו להן את ההשקייה על מנת שיעלו את רמות הסוכר, עליהן התייבשו והן כבר מוכנות לקטיף. אתם תפגשו אותם בסל הבא עלינו לטובה (תתחילו לחשוב על מתכונים...)

הסלקים מתוקים ואני מקווה שמי שקיבל נהנה מהם
 


שיהיה לכולנו שבוע טעים וחמים,

דותן וצוות השדה :)

הימים חמים...

3 ביוני 2012

הימים חמים ואנחנו מתחילים לקלוט כמה חם הולך להיות לנו בחודשים הקרובים...

לנו אמנם חם אבל לרב הירקות שגדלים בעונה הזו נעים מאוד.
התירס כבר בגובה 2 מטר בערך, הדלעות מיום ליום כתומות יותר ויותר, הקישואים שמחים מאוד ומוכנים לקטיף בתוך חודש בדיוק מהשתילה (זה מטורף!!), המלונים מתפתחים יפה מאוד, השעועיות מקסימות בפריחתן והאבטיחים? יש כבר כמה אבטיחים בשלים!!!


רובכם כבר עשיתם היכרות עם הירקות שלנו ואת חלקכם אני מכיר באופן אישי ובעצם עוד לא הצגתי את עצמי:
אני דותן גושן, בן 32, נשוי ואב לשניים.
עוד כשהייתי ילד, גדלתי בבית שהיה מחובר לאדמה. סבי גידל תותי שדה, אפרסמונים והדרים ובבית או בטיולים היינו רגילים לאכול כל צמח שבא ליד.
זה כבר 8 שנים שאני מגדל ירקות לצריכה עצמית, לומד שיטות שונות לגידול ירקות, לומד להכיר את הצרכים של כל ירק וירק על פי העונות, מתרגל שיטות שונות למלחמה במזיקים ללא ריסוסים כימיים ונהנה להכיר טעמים חדשים שעד שגידלתי לבד לא הכרתי.
כאשר נולדו ילדיי גיליתי עולם חדש של חוויות בגן הירק. התרגשתי לראות את הילדים חוקרים, נוגעים, מריחים, טועמים, והחיבור עם האדמה רק הלך והעמיק.
אחרי התבשלות ארוכה ומשיכה הולכת ומתחזקת לתחום החלטתי לבסוף לקחת את התחביב צעד קדימה ולהגשים חלום שכנראה היה חייב להתגשם ולפני פחות מחצי שנה עזבתי את עולם ההייטק ופיניתי תפקיד של סמנכ"ל בחברת הייטק על מנת להקים גן ירק אורגני בקיבוץ המעפיל, החלפתי רכב חברה מפנק בטנדר וחולצות כפתורים במכנסי עבודה ויצאתי לדרך...

______

חלקכם אמרתם לי שהגזר התרכך אחרי שלושה ימים או שהבזיליקום לא חש בטוב במקרר, אז החלטתי לתת כמה טיפים לשמירת הירקות שחשוב, חשוב , חשוב להקפיד עליהם:
עלים – חשוב לשמור יבשים. לעטוף בנייר סופג, להכניס לשקית ולהוציא את האוויר.
פטרוזיליה, שמיר, נענע, כוסברה וסלרי ניתן וכדאי לשים פשוט בכוס מים או אגרטל, להנות מ"זר פרחים" ומעלים רעננים
הבזיל (בזיליקום) הוא ירוק של קיץ וסובל מאוד במקרר – אותו חבה להשאיר מחוץ למקרר בתוך כוס מים ולקצוץ את תחתי גבעוליו כל יום
עגבניות – אם אינם בשלות לחלוטים כדאי לשמור מחוץ למקרר. יש להסיר את ענף האשכול אם הגיעו איתו.
מלפפונים – אוהבים את החלק העליון של המקרר (שם פחות קר...). כדאי לעטוף אותם בנייר סופג ולשמור בשקית לא אטומה ולהרחיקם מהעגבנייה שמשחררת אתילן המאיץ את הבשלת המלפפון.
שורשים – (גזר, סלק, צנונים) אם הגיעו עם עלים, יש להסיר את עליהם ששואבים את הנוזלים מהשורש ומייבשים אותו, לשמור אותם בחלק הקר של המקר (החלק התחתון) בתוך שקית או כלי אטום
חשוב להימנע מלהניחם ליד פירות כמו תפוחים, בננות, מלון, אבוקדו, אפרסק, עגבנייה או אגס שמשחררים אתילן ומאיצים את ההבשלה.
אם כל זה לא עזר, לפני שרוצים להשתמש בשורשים, מניחים אותם לכמה דקות בקערת מי קרח או מים קרים מאוד והקריספיות חוזרת לחייהם.


שיהיה לכולנו שבוע נפלא וטעים,

דותן וצוות השדה :)

Copyright 2013 © Hamaapil, Organic Farm. No animals (even ants...) were harmed in the making.