top of page

ט"ו בשבט הגיע 

27 בינואר 2013

 

מי לא הרגיש שט"ו בשבט ביקר אותנו? אני מניח שרובכם חגגתם בנטיעות וטיולים במזג אוויר האביבי שנחת עלינו.
וכך בעצם נקבע מועד חגיגת ראש השנה לאילנות, לפי מזג האוויר.

אז לפי השיעור שקיבלתי היום מיוחאי, עוד במשנה קבעו את ראשי השנה למלכים, לבהמות, לספירת השנים ולאילנות.
ראש השנה לאילנות נקבע כדי שיהיה מוסכם על כולם גילו של עץ. וזאת לצורך סיבות שונות ובהן עניין הערלה, התרומות והמעשרות.
לדוגמא, על פי ההלכה, מותר לאכול את פירות העץ כשהוא בן 4 וכך היה ידוע שפרי שמופיע על עץ לאחר ט"ו בשבט הוא פרי של השנה הנוכחית והיה ניתן לדעת לאיזו שנה של העץ הוא שייך.
כל ראשי השנה פרט לראש השנה לאילנות (מלכים, בהמות, ספירת השנים) מצויינים ב-1 לחודש ואילו ט"ו בשבט מצויין בדיוק באמצעו של חודש שבט.
דיברנו על מזג האוויר... אם כן, ראש השנה לאילנות נקבע בתאריך בו חלפו רוב ימות הגשמים, כלומר, לאחר אמצעו של החורף, בערך.
וגם כשמדובר בירקות, זה הזמן הטוב ביותר לחזור לשתילת ירקות האביב.

אז כשיוצאים החוצה ומסתכלים על השמיים, באמת עושה רושם שרוב ימי הגשם בעונה זו חלפו...

והפירות היבשים, כיצד הומצאו?
הם הומצאו בימים שלא היו פתרונות קירור ואיחסון הולמים, לא היו משאיות קירור ועדיין לא המציאו קרח יבש, וכך ניתן היה להעביר את פירות ארץ ישראל ליהודים בגולה.
והיום, הפירות היבשים עוזרים למשווקים לייבא אותם ממדינות שמעבר לים...

תמשיכו לנטוע עצים (אנחנו נמשיך לשתול ירקות), תמשיכו לאכול פירות טריים ויבשים תוצרת הארץ ושיהיה לאילנות חג שמח!

 

שבוע נעים לכולם,

צוות השדה :)

 

מחול הכרוביים

20 בינואר 2013


"בערוגת הגינה מסביב לחבית
עמדו לרקד כרוב עם כרובית"

כמו ששמתם לב, בארגזים האחרונים שקיבלתם מככבים להם בני משפחת המצליבים:
כרוב, כרובית, קולורבי, ברוקולי, לפת, חרדל וצנונית.

את הירקות אנחנו אוכלים לפני פריחתם אבל אם היו מגיעים לפריחה היינו רואים שהפרחים שלהם מורכבים מארבעה עלי כותרת בצורת צלב.
 

כל חברי המשפחה התחילו את דרכם כעלי בר ותורבתו עם השנים על ידינו, בני האדם.
אלו שאהבו את העלים הגדולים שמרו את הזרעים של הצמחים עם העלים הגדולים ופיתחו את הכרוב.
אלו שאהבו את העלים החריפים שמרו את זרעי החרדל.
אלו שאהבו את הגבעול שמרו את הזרעים של הצמחים עם הגבעולים המעובים ופיתחו את הקולורבי
אלו שאהבו את הפרחים של עלי הבר שמרו את הזרעים של הצמחים עם הפרחים הגדולים ביותר ופיתחו את הכרובית והברוקולי
ואלו שאהבו את שורשיהם (או למעשה צוואר השורש) של עלי הבר שמרו את הזרעים של הצמחים עם השורשים המעובים ופיתחו את הצנונית והלפת

במידה ומבשלים את הירקות וכדי להקטין את תופעת הגזים במערכת העיכול מומלץ להחליף את מי הבישול לפחות פעמיים.

עם השנים יצא למשפחת החרדליים שם רע בקרב נשים מניקות על כך שהם יוצרים גזים אצל התינוקות, אולם הדעות על כך חלוקות ויש הטוענים שעוד לא בוצע מחקר אחד איכותי שיכול לבסס השערה זו.
בכל אופן, גם אם חלק מבני המשפחה עלולים ליצור תופעות גזים אצל תינוקות, ברור שאין פה בעייה גורפת לכל משפחת המצליבים וכל אם מיניקה ותינוק יונק מגיבים אחרת לאחר אכילת ירק ממשפחת המצליבים.

בני המשפחה ידועים בתרומתם הרבה למניעת סוגי סרטן, הפחתת רמת בכולסטרול בדם, הם עשירים בסיבים תזונתיים ודווקא מסייעים לתהליך העיכול ועמוסים בויטמין C (ב-200 גר' כרובית מבושלת נמצאת כמות הויטמין C המומלצת ליום!!)

שבוע חמים לכולם,

צוות השדה :)

ימים (ר)טובים

13 בינואר 2013

 
כשהסתובבנו היום בשדה ועבדנו עם חולצות קצרות וכובעים לרגע שכחנו מה היה פה בשבוע שעבר.
ירדו על השדה שלנו כמויות מים אדירות ובכלל, כל האזור שלנו היה מוצף כהוגן (ליבנו עם תושבי בת חפר השכנה שבתיהם הוצפו).
הייתה לנו חוויה גדולה לקטוף עבורכם את הירקות בשבוע שעבר, בדיוק בימים הגשומים ביותר שהיו באותו שבוע. ובהזדמנות זו מגיעה תודה ענקית ליוחאי וללידור שעמדו שם בגשם, בשלוליות וברוחות – קטפו, שקלו, חילקו וארזו ובדרך עשו הפסקה עם מרק חם ומחמם. וכמובן, תודה גדולה לשליחים שלנו שהזדחלו להם באיטיות בכבישים המוצפים, אבל בסופו של דבר, הגיעו עם סלי הירקות לכל הבתים.

 

השדה, לכל השואלים, עבר את המערכה בגבורה.
כן, יש ערוגות שהוצפו ולא היה ניתן לראותם מתחת המים
כן, יש שתילים צעירים שלא עמדו ברוחות החזקות ובחוזק הגשמים שהיכו בהם
כן, נסחפו זרעים שאך נזרעו בערוגות
אבל בגדול, אנחנו יכולים לברך ולהגיד תודה שבזה זה הסתכם.

בתמונה, השדה מוצף וברקע ניתן לראות גשם יורד באזור טול כרם:

לאחר ימי הקטיף הגשם המשיך ונהיה יותר ויותר קר ולנו היה תירוץ טוב להישאר בבתים החמים, להפשיר את האצבעות ולהתפנק... :)

שבוע חמים לכולם,

צוות השדה :)

שימוש חוזר

06 בינואר 2013

 
זה מושג מאוד נפוץ היום, אבל מאז שהוקם השדה אנחנו באמת "חושבים ירוק".
אצלנו זה טבוע ביום יום, אנחנו חושבים ירוק, רואים ירוק, שותלים בדרך כלל ירוק, מעשבים ירוק ואוכלים ירוק.
ואחד העקרונות החשובים, בעיניי, של "לחשוב ירוק" הוא שימוש חוזר.

אנחנו עושים שימוש חוזר בקרטונים – באלו שבמצב שמיש אנחנו אורזים שוב ירקות ובקרטונים סוג ב' אנחנו משתמשים בתור פח לאיסוף אשפה או "ריצוף" אזורים מסויימים למניעת צימוח עשבייה.
אנחנו עושים שימוש חוזר בחוטי ברזל שתומכים בגידולים גבוהים, שומרים עמודי הדלייה ("טיפוס של צמחים") לשנה הבאה וכל הריהוט שלנו בשדה מגיע ממשפחות שהחליטו לחדש את הסלון :)

ותמיד תמיד עוברות בראש מחשבות על שימוש חוזר בירקות שבדרך כלל הולכים לקומפוסט.
הרי הרבה מוצרים שאנחנו מכירים ושהסבתות שלנו הכינו, מיוצרים בדרך כלל מהירקות אשר לא ניתנים למכירה או לחיתוך לסלט.
- קטשופ מיוצר מהעגבניות הלא הכי חתיכות
- מטבוחה מיוצרת מפלפלים שקצת התעייפו
- אבקת מרק מיוצרת מצמחי תבלין שיובשו
- וכרוב כבוש מכינים כשיש הרבה כרוב וכדי שלא ייזרק

אז הסנונית הראשונה בנסיונות שלנו הייתה שימוש בלוביה שגדלה אצלנו.
הלוביה נזרעה בשדה במאי ונקטפה טרייה לסלים שלכם וכמו כל שעועית, כשהלילות החלו להתקרר הלוביה הודיעה שככה היא לא ממשיכה.
ואכן, הפסקנו להשקות אותה ונתנו לתרמיליה להתייבש.
התרמילים התייבשו על השיח, נקטפו ונפרשו בשמש לייבוש אחרון.
לאחר מכן ניגשנו למלאכת הפרדת המוץ (קליפות הגרעינים) מזרעי התרמילים, כאמור: "לבור מוץ מתבן"
את הפרדת המוץ עשינו ביום שמשי עם רוח קלילה.
ריסקנו את תרמילי הלוביה בידיים (תמונה עליונה)
העפנו גבוה ונתנו לרוח להעיף את המוץ . לכל השואלים, הדוגמן זה יוחאי (תמונה אמצעית)
כך שגרעיני הלוביה נחתו מטה (תמונה תחתונה)

בטוחים שבעונה זו אתם תמצאו את החמין שהלוביה שנשלח אליכם תיכנס אליו בשמחה...

שבוע (ר)טוב לכולם,

צוות השדה :)

Copyright 2023 © Hamaapil, Organic Farm. No animals (even ants...) were harmed in the making.

bottom of page