top of page
שדה אורגני
שדה אורגני
גדודיות תפוחי אדמה
זנים תפוחי אדמה
תפוח אדמה אורגני
שבלולים אורגני

דוקטור תציל אותי

24 בפברואר 2019 

פה ושם גשם ופתאום צצים להם ימים חמים ונעימים.

ובתקופה זו, מתחילים המזיקים לחגוג. ואז נזכרתי בעלון ששלחתי בעבר:

בכל בוקר, סביב השעות 05:30 ל-07:30 אני מוצא לעצמי לפחות חצי שעה ל"ביקור בריאים" ו"איתור חולים".

אני מסתובב בשדה בין כל הערוגות ומנסה לזהות צמחים שקשה שלהם, שתקף אותם טפיל כלשהו או מזיק כזה או אחר, צמחים שוירוס נגע בהם ובקיצור, צמחים שלא מרגישים כל כך טוב.

 

חשבתי על זה קצת ואם אני מנסה לעשות השוואה  בין הרפואה לחקלאות, הרי שניתן בקלות להשוות בין הרופא הקונבנציונלי לחקלאי הקונבנציונלי. הרופא שבלי לחשוב פעמיים נותן אנטיביוטיקה "לכל מקרה שיהיה..." דומה מאוד לחקלאי שכדי לא להסתכן בשום מזיק, מחלה או טפיל מרסס "בתותחים הכבדים" ומשמיד כל מזיק שקיים אבל גם כל כך הרבה דברים טובים בדרך וביניהם האויבים הטבעיים של המזיקים.

ואילו מולו נמצאת הרפואה האלטרנטיבית (או המשלימה) שאינה באה להחליף את הקונבנציונלית אלא להוסיף ולהשלים טיפולים שבבסיסם תרופות שנוצרו ממיצוי של צמחים או שמנים שונים וטיפולים שונים (סופרולוגיה, הומאופתיה, ועוד...).

כשאני מנסה לחשוב לאיזה מגזר אני שייך, אני מגלה שאני לא שייך לפה וגם לא לפה, אני יותר דומה לרופא אליל :)

אני בוודאי לא משתמש בריסוסים מהעולם הקונבנציונלי (לא על הצמחים ולא על עשבים באזור) אבל גם לא משתמש בריסוסים אשר מותרים בחקלאות האורגנית (כן, אנחנו לא מרססים בכלל!!).

במקום ריסוסים אלו אני פועל בשיטות שונות שמטרתן היא חיזוק הצמח ועמידותו, לדוגמא:

לטיפול ב"כשות השדה" שהינה צמח טפיל חסר עלים וחסר שורשים הנכרך סביב ענפי ירקות או עשבים ומוצץ ממנו את החומרים האורגניים הדרושים לגדילתו, מה שנדרש מאיתנו (במקום לרסס, כמובן) הוא לאסוף, בדחילו ורחימו, את כל ענפיה הכרוכים על עלי וענפי הירקות בלי שאפילו חתיכת ענף תיפול לאדמה, להכניס לשקית ניילון, לקשור היטב ולהשליך אחר כבוד לפח.

כשות השדה על בצל ירוק:

 

לטיפול בכנימות שמתיישבות על עלי גידולים מסויימים ומוצצות מהם חומרים הדרושים לעלה כדי לגדול ולחיות בעיקרון, לא צריך לעשות דבר. בשדה בו מצליח להתקיים איזון טבעי יודעות "מושיות השבע" (פרות משה רבנו) לטפל בבעייה. אצלנו, השדה עמוס במושיות השבע ואני כל כך שמח לראות אותן בסיור בשדה או בעת קטיף. הן בין העובדים החרוצים ביותר בשדה ומושית אחת אוכלת כ-30 כנימות ביום!! אם במקרה קיבלתם "פרת משה רבנו" בסל השבועי, התייחסו אליה בכבוד, תודו לה ותחזירו אותה אלינו (סתם...).

ובהרבה מקרים אחרים, אנחנו רואים את המזיק ומחליטים לא לעשות כלום... - עדיף לנו לסבול מאובדן תוצרת קטן על פני ריסוס כזה או אחר.

 

שנמשיך לעמוד בגבורה ובהצלחה מול המזיקים ונקבל באהבה והערכה את אויביהם הטבעיים...

 

צוות השדה

משק אורגני, המעפיל

ריחות אביב

17 בפברואר 2019 

כמעט חודש לפני בוא האביב, על פי ההגדרה האסטרונומית, והשדה משתגע ושמח.

הלילות עדיין קרים והימים לפעמים חמים ולפעמים גשומים, כיאה לעונת מעבר.

ירקות החורף לא יודעים אם החורף כבר נגמר והקייציים לא בטוחים האם כבר הגיע זמנם.

 

את התשובות לשאלות האלו נותן לנו הטבע בצורה הטובה ביותר.

בין הערוגות אנחנו כבר יכולים למצוא זרעים של דלועיים שפתאום נבטו (קישואים או דלעות) ובמשימות העישוב אנחנו כבר רואים את העשבים הקיציים מתחילים לנבוט.

 

אז אנחנו הבנו את הרמז וכבר זרענו את ערוגת הקישואים הראשונה לעונה ולא תאמינו, אפילו ערוגת חצילים כבר נשתלה.

את הערוגות האלו חיפינו בניילון צהוב שמחמם את השתילים הצעירים ומגן עליהם מפני מזיקים. לאחר השתילה חיפינו את הערוגה בבד אגריל לבן (כמו המפות החד פעמיות) ששומר על טמפרטורות גבוהות יותר עבור השתילים.

בהמשך זרענו גם שעועית שמאוד אוהבת את עונת המעבר. 

במקביל, נמשיך עם שתילות החורפיים, בינהם: סלק, שומר, קולורבי, חסות...

השדה נראה עכשיו מדהים ואתם מוזמנים לבקר:

צוות השדה

משק אורגני, המעפיל

משנכנס אדר...

10 בפברואר 2019 

החל חודש אדר ואיתו שמחה גדולה.

מצד אחד אנחנו זוכים, כיאה לתקופת מעבר, לערבוב בין ימי גשם ושמש וזושמחב גדולה לירקות ומסייע מאוד להתפתחות שלהם.

ומצד שני, ממש רגע לפני הגשם, סיימנו לזרוע את חלקת תפוחי האדמה.

משקים אורגניים רבים, שהם מעין גינות ירק קטנות, מעדיפים שלא להתעסק עם גידול תפוחי אדמה מסיבות רבות:

1. זריעת תפוחי האדמה איטית ומאתגרת (צריך לזרוע אותם בגדודיות ובעומק רב)

2. זמן הגידול שלהם ארוך מאוד (למעלה מ-4 חודשים)

3. הוצאת תפוחי האדמה מהאדמה קשה ומסובכת

4. המחיר שלהם בשוק הוא לא גבוה במיוחד (ובהחלט זול יותר מאשר גידול עצמי)

 

עם זאת, אנחנו מגדלים תפוחי אדמה כבר משנת פעילותו הראשונה של השדה ומבינים שלטעם תפוח האדמה שאנחנו מגדלים אין תחליף.

השנה זרענו תפוחי אדמה משלושה זנים: דזירה (תפו"א עם קליפה אדמדמה), מונדיאל (תפו"א צהבהב) ובפעם הראשונה, זרענו תפו"א סגול.

זרעי תפוחי האדמה מגיעים מהולנד והם בעצם תפוחי אדמה קטנטנים מרובי עיניים:

 

עכשיו נותר לחכות ארבעה חודשים וליהנות בינתיים מתפוחי אדמה שנזרעו בסתיו.

צוות השדה

משק אורגני, המעפיל

 

 

 

 

ברל'ה ברל'ה

03 בפברואר 2019 

נשאלתי בשבוע שעבר לפשר השבלולים שביקרו בארגזי הירקות וחשבתי שיהיה לנכון להעלות את הנושא בפניכם.

השבלולים אצלנו בארץ אהובים בעיקר על הילדים ופחות עלינו, המבוגרים.

בעולם ישנם למעלה מ-60,000 זנים, חלקם נחשבים כמעדן בתרבויות מסויימות וחלקם שימשו ברפואה העממית לטיפול בכאבים ומחלות שונות.

אצלנו בשדה הם פחות רצויים, הם מחסלים גידולים שונים, מזיקים לעלי הצמחים ולא נעים לפגוש אותם בסל הירקות.

האוייב הטבעי שלהם הוא הקיפוד אך אין לנו מספיק קיפודים בשדה...

שתי הדרכים להתמודד עם בעיית החלזונות בחקלאות הן ריסוס או שטיפה.

כפי שאתם יודעים, השדה שלנו אינו מרוסס כלל, כלל, כלל. גם לא בחומרי הדברה המותרים בחקלאות האורגנית ועל פי האימרה ידועה: אם השבלול לא היה רוצה לנגוס בעלה, גם אתם לא הייתם רוצים לנגוס בו...

ובעניין שטיפת הירקות, היא לא הייתה פותרת את בעיית השבלולים בשדה אך מקטינה את הימצאותם בסל הירקות. כידוע לכם, העלים הירוקים נקטפים בבוקר המשלוח ולא ניתן להעבירם במערכת שטיפה מתוחכמת ככל שתהיה. כדי שעלים יגיעו אליכם שטופים הם צריכים להיקטף יום-יומיים לפני המשלוח, לעבור שטיפה, ייבוש, אריזה ואחסון.

באופן עקרוני, ניתן לעשות זאת ולשלם את מחיר הטריות.

 

בשורה התחתונה, שבלולים שאנחנו רואים במהלך הקטיף מוסלקים ככל הניתן אבל עדיין ייתכנו בסלי הירקות. כן ניתן למגר את תופעת החלזונות בשתי דרכים שאנחנו לא מוכנים לצעוד בהן: ריסוס והשלכותיו או שטיפה וירידה ברמת הטריות.

מקווים שהשבלולים לא יישברו אותנו ואתכם ומקווים שעם התחממות הימים נראה אותם פחות ופחות...

צוות השדה

משק אורגני, המעפיל

bottom of page